אחד הסרטנים הנפוצים אשר להם חשיבות רבה בגילוי מוקדם של המחלה, הוא סרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס היא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל. בישראל אובחנו בשנה האחרונה כ-3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת, בכל הגילאים. סרטן המעי הגס שכיח במיוחד מעל גיל 50, והסיכון לחלות בו עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%. מדי שנה כ-900 חולים שאובחנו בשלב מוקדם, מחלימים מסרטן המעי הגס ומקבלים את חייהם בחזרה.

אך למרות הקשר הישיר בין גילוי מוקדם להצלת חיים, ישראלים רבים אינם ממהרים לעבור את בדיקות הסקר התקופתיות, המומלצות לבני 50 ומעלה. למעשה, רק כ-20% מבני הגילאים האלה אכן עוברים את בדיקות הסקר, כאשר רבים נוטים לוותר על הבדיקה החשובה עקב חשש מאופייה הפולשני ואי הנוחות הכרוכה בה. בין בדיקות הסקר הנפוצות: בדיקת דם סמוי בצואה, בדיקת קולונוסקופיה, או המכונה קולונוסקופיה וירטואלית.

אולם קפסולה חדשה שאושרה לאחרונה לשימוש קליני ע"י ה-FDA ומשרד הבריאות, הוכנסה לשימוש בימים אלו בארץ ובעולם, והיא צפויה לחולל מהפכה בתחום, בעיקר בשל הבדיקה שאינה פולשנית.

לדבריו של ד"ר איתי מזאה, רופא בכיר במכון הגסטרו ברמב"ם, האמון על הבדיקה ומי שהיה חבר בצוות הפיענוח של הקלטות הגלולות עבור חברת Given Imaging, מדובר בטכנולוגיה מתקדמת ביותר: "צוות מכון הגסטרו ברמב"ם היה מעורב בפיתוח הגלולה המצלמת של המעי הדק, טכנולוגיה שהפכה לפופולארית בכל העולם", מסביר ד"ר מזאה, "כאן אנחנו מדברים על גלולה חדשה ומתקדמת יותר, הפעם לשימוש בבדיקות המעי הגס. העובדה שהבדיקה הזו אינה מצריכה פעולה פולשנית, מהווה יתרון על הבדיקות האחרות שקיימות כיום בשוק. לא בלתי נמנע שבתוך שנים ספורות השימוש בפיתוח הזה יהפוך לדבר שבשגרה".

בדיקת קפסולה מצלמת של המעי הגס מתבצעת על ידי מצלמה זעירה דו ראשית בצורת קפסולה באורך של כ-3.1 ס"מ וקוטר של כ-1.1 ס"מ. הקפסולה נבלעת בדומה לכדורי תרופה ומופרשת בצורה טבעית דרך פי הטבעת בשירותים. הקפסולה מצלמת בתוך המעי הגס במשך 9 שעות והתמונות משודרות לחגורה הנושאת מקלט ומחוברת לגוף הנבדק. הבדיקה נערכת בבית החולים, בליווי של צוות מכון הגסטרו. ההקלטה מעובדת לסרט וידאו אותו מפענח רופא גסטרואנטרולוג על מנת לאבחן ממצאים פתולוגים במעי.

הבדיקה הינה בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס, כזו המיועדת לשימוש באנשים בריאים, ללא עדות לאנמיה, דימום ממערכת עיכול או חשד קליני גבוה לממאירות במערכת עיכול, והיא מיועדת למי שלא הצליח להשלים קולונוסקופיה למרות הכנה טובה, לאנשים בסיכון גבוה להרדמה, בעיות לב ונשימה, או מטופלים אשר נמנעים מבדיקה פולשנית. ישנם מספר תנאים בהם המטופלים לא יוכלו לעבור את הבדיקה, למשל כאשר בדיקות הדמיה מעידות על היצרות או חסימה במערכת העיכול.